מרכס הגדעונים לעמק תרצה

אחד המסלולים היפים והקשוחים שהיו לנו השנה😍
מרכס הגדעונים אל עמק תרצה. מהרי השומרון אל בקעת הירדן עם החשמבאים
חשמבא | חברים שבאמת מטיילים בארץ👣🇮🇱

***

אז יצאנו הפעם למסלול קצת מיוחד. תלול. ירוק. עם אינסוף פריחה, נופים מרהיבים והמון מים.

התכנסנו בחוות עמק תרצה, אחרי תדריך קצר וצמצום רכבים נסענו עם שני רכבים אל תחילת המסלול ברכס איתמר.

נקודה ראשונה, התצפית המרשימה של מצפה מתן. עשינו סקירת שטח קצרה. עברנו על תוואי המסלול בעיניים. אילן סיפר מורשת קרב על האנטנה במצפה שלושת הימים. כמה תמונות בנדנדה וירדנו בתלילות למטה.

הליכה קצת קשה בתוואי הזה, אבל עם נוף פסיכי לפנים.
עצרנו בצמד מערות מקסימות לפני חציית הואדי, מולנו בתי הכפר הפזורים בשטח החקלאי בעמק.

חצינו את הואדי. בחרנו בדרך נוף יפיפייה על בסיס שבילי עיזים מסביב לשטח החקלאי המיושב בדלילות.

טיפסנו אל נקודת העניין הראשונה שלנו. שהגענו אליה באיחור רב יש לומר. עין שעב אל ביר. מעיין העם.
שם עשינו הפסקה ראשונה לטבילה, ארוחה וחילוץ עצמות. אסתר הפתיעה שזכרה את השמות של כולם, היכן גרים והיכן כל אחד רוצה היה לגור 😅

משם המשכנו במעלה הרכס. עכשיו צריך להגיע לרכס כביר. עברנו בין הבתים החקלאיים. עשרות בורות מים. פריחה יפה, גבוהה וקוצנית לעיתים.

טיפסנו אל בור קליין. בור יפיפה עם סולם ומים צלולים המשקיף אל העמק ובית דג'ן. אחרי טבילה הגונה, המשכנו במעלה אל קו הרכס. מזג האוויר מצוין. שדות חיטה ירוקים ופתאום הנוף של בקעת הירדן נפתח לפנינו. הלב מתרחב❤️

משם ירדנו אל החווה של קוקו. תצפית נוספת להמשך המסלול. אתנחתא קצרה והמשכנו במסלול.

ירידה תלולה תלולה. רובה על שביל גיפים וחלקה בר בשטח. חיפשנו שבילי עזים של פרות (ביטוי חשמבאי רווח) מצאנו כמה. הליכה קשוחה כבר אמרנו. אבל הנוף מטמטם. והירוק והפריחה שווים הכול.

נקודת החלטה האם לקצר דרך עין דבור החוצה או שממשיכים לזענוני? החבר'ה איתי. שעון קיץ. יש עוד זמן. קשוח אבל ממשיכים.

בוסט של ירוק צובע את הרקע להליכה שהופכת להיות נוחה יותר תחת המצוק של זענוני. אסף מצא את האירוסים הראשונים שהפתיעו ממש. חייב לו ארוחה (גם למיכל טרם פרעתי את החוב). התלהבות יתרה נרשמה בקבוצה. החלטה מצוינת הייתה להמשיך.
אירוס השומרון הוא מהאחרונים לפרוח וללא ספק הפרח היפה ביותר בארץ.

משם ירדנו שוב בתלילות אל עין זענוני. אבני חול יפות פתאום בשביל וברקע. רובן צבועות באדום סגלגל עז. ממש מפתיע. אני בודק במפה. באחת מהן מופיע ואדי שעב א-רמל. רמל זה חול בערבית. יפהה‼️

טבילה קצרה במעיין. עם נוף מרהיב לעמק.
המשכנו לכיוון מחצבות החול היפות. השבילים קשים. ירידות. עליות. חלקם בתלילות רבה. משזה שהזכרתי להביא מקלות. חבל שלא כולם טרחו להביא. הייתי צריך להדגיש יותר. אולי לכתוב חובה. לא נורא.

כשהגענו למחצבות החול. הנשימה כמעט נעתקה. כמה יופייי. מטורף ממש. שכבות של אבני חול בגוונים מרהיבים. כתום. סגול. לבן. אדום. צהוב. אפור. כמה יפה כאן. ללא ספק השיא של הטיול. עוד מחצבה. ועוד אחת. ועוד. ועוד. כבר קשה לטפס. שבענו. זהו, עכשיו כמה שיותר מהר החוצה.

פילסנו את הדרך בחציית ואדיות קטנים. שטחים מעובדים. שדות ופרדסים. מצאנו גם כמה בורות ראויים לטבילה. אחד מהם עם סולם. אבל זמננו קצר.

כמה תמונות בשעת הזהב. וזהו. הגענו לשביל המיוחל שיוביל אותנו החוצה בנוחות עד לחוות של משה ומוריה שרביט. חוות עמק תרצה היפה. שם שמנו את הרכבים.

השעון שלי השתגע בגלל שיבושי GPS. של שירה מדד צעדים וקמ מוערך. 28 קמ. אני סוגר על 25. זה נראה לי יפה ממש ל כמעט 10 שעות הליכה. נתקן את המסלול בהמשך ואעלה לכאן למי שירצה.

אחד היפים כבר אמרתי....

***

תודה לחברים שהצטרפו. למרות שהיה קשוח, אף תלונה לא נרשמה (טוב לעת עתה😅).